לא אכחיש!!! אני גרופי של דיוני הוועדה. למי שלא יודע? סדר היום של הוועדה מתפרסם באינטרנט וכל דיוניה פתוחים לציבור. רוב הדיונים גם מועלים ליוטיוב.

הדיונים מעניינים לא רק בשל ההבט הפלילי לכאורה של אסון מירון אלא בעיקר בשל העדויות הנוגעות למשרדים ממשלתיים או לגופים ממסדיים כמו משטרה, רשויות מקומיות ועוד.

דומני שגם אנשי הוועדה המנוסים לא ציפו למצוא כל כך הרבה אי סדר, באלאגאן, אי-איכפתיות, ואי מילוי תפקיד כפי שעלו בעשרות העדויות שעלו בפני הוועדה.

לא, לא הכל פלילי. הרוב לא פלילי. אבל אין משרד, חברה, מחלקה,רשות שהוועדה נוגעת בה ומוצאת בה איזה אי-סדרים מובנים. דווקא יש המון נהלים טובים , יש חוקים, יש תקנות. המון. אלא שמשהו משתבש והאדם האחראי פשוט לא שם.

אז כמה דוגמאות- המשטרה. מאז שקמה הוועדה כולם מפחדים שם שיאשימו אותם באסון. לכן כולם זזו שם מהתפקיד האחרון שלהם למשהו אחר מה שמאפשר להם לא תמיד לזכור ולא תמיד לדייק בעדותם.

שתי מחלקות במשטרה טוענות שהן בעצם לא אחראים על הרישוי בהר מירון. כי רישוי על הדלקה הוא לא בדיוק כמו רישוי על חנות. אבל בכל זאת בגלל שלא היה משהו אחר החליטו לדרוש גם בהר מירון רישיונות לפעולות שונות שמבוצעות שם. אז מה? החליטו! אלא שאף אחד לא מפקח על הביצוע עצמו ובכלל הרשות המקומית שמוציאה את הרשיונות לא קיבלה את מה שצריך ולכן לא הנפיקה רשיונות. אז מה? לא היתה הילולה? היתה!!

בין האחראים על הר מירון יש גם עמותה ממשלתית שאחראית על המקומות הקדושים. לעמותה אין מנכ"ל, אין דירקטוריון, אין שבעה חברים יש רק שלושה. אז מה? היא לא מקבלת 15 מיליון שקל לתקצוב ההילולה? מקבלת! האם כל ההוצאות שם מתנהלים על פי מכרזים? לא! כי יש איזה וועדה שנותנת פטור. אז כל שנה הם מקבלים פטור. כולם יודעים שלעמותה הזאת אין ניהול תקין וזהו! והעולם כמנהגו נוהג.

היום גם למדתי שבזמן ההילולה האחרונה המשטרה העלתה לאוויר שני רחפנים וגם מסוק כדי שיעזרו למשטרה לצפות בהמון למטה ולהתריע על מקומות מסוכנים. אלא מה? אף אחד לא יודע היכן ניתן למצוא את הסרטים שצולמו על ידי האמצעים הטכנולוגים האלו. האם בכלל השתמשו בהם? לא יודעים!!!

אלפי שוטרים, מאבטחים, סדרנים היו על ההר בזמן ההילולה. אלא מה? החברה הממונה על הסדרנים הביאה גם סדרנים שאין להם שום הכשרה ולא כל כך ידעו מה לעשות שם. הסדרנים אמורים על פי החוק להיות בקשר עם אנשי המשטרה ועם הממונים על הבטיחות. וזה לא מה שקרה שם. ליד גשר דוב, היכן שהיה האסון, היו אמורים להיות גם שוטרים וגם סדרנים. שוטרים לא היו והסדרנים נעלמו למקום אחר.למה? כי הסדרנים לא היו מקצועיים- הם אנשים שגויסו על ידי קבלן משנה ללא כל הכשרה -לא היה ברור להם מה לעשות כאשר הצפיפות הלכה וגברה וזה שהיה עם מכשיר קשר עלה למעלה לבמה.

היה גם איש מקרקעי ישראל. לכאורה לא קשור לסיפור. אבל מה? על ההר נמצאת ישיבה של בני עקיבא. הישיבה קיבלה את הקרקע חינם משום שזהו מוסד חינוכי- אך כשהתלמידים בחופש היא משכירה חדרים למשפחות (יחד עם האולפנא) בהיקף של שני מיליון ש"ח לשנה. תקין? לא לגמרי.

אחרי האסון היתה החלטה לפנות מההר את כל הגורמים הלא חוקיים שיש שם- מבנים, עסקים וכו'. אלא שזה הולך קצת לאט. על חלק מההר אחראית "וועדת החמישה" שזוהי בעצם וועדה שמייצגת חלק מהציבור החרדי. לגוף הזה אין מעמד משפטי ולכן אי אפשר לעשות לו כלום. אז בינתיים הוועדה הזאת מעכבת עשרות הוראות לפינוי עסקים ובניינים בהר. למה? ככה! העורך דין שלהם יהיה בוועדה ביום שלישי הקרוב ונראה מה הוא יגיד.

אז כל מה שהבאתי כאן זה רק קמצוץ ממה שקורה שם. מעבר לאסון עצמו יש הרגשה שאין משילות. אנשים עובדים אבל מעבר למשרד הקטן שלהם לא איכפת להם מכלום.האלוף שלמה ינאי מרבה לשאול את העדים "ולא היה איכפת לכם מבזבוז כספי ציבור?" "ולא היה איכפת לכם שהמינהל לא היה תקין? לא, לא היה איכפת.

ואני לא יכולה שלא לציין לטובה את חברי הוועדה: השופטת בדימוס מרים נאור, הרב מרדכי קרליץ, והאלוף במיל שלמה ינאי שעושה עבודה מופלאה בתחקור העדים.

*הפוסט נכתב לפני פרסום הידיעה הקשה על פטירתה של פרופ' מרים נאור ז"ל

** ניתן לעקוב אחרי דיוני הוועדה באתר זה "דיוני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון – סדר יום הוועדה" הדיונים מועלים לערוץ יוטיוב

לפני כחודש הייתי בירושלים. בשלושה מקומות בהם הייתי דרשו את אישור המתחסן. גם בדקו אם מסםר ת.ז. שלי מתאים לאישור.

בדרך חזרה נכנסנו לאכול במסעדה הלבנונית באבו-גוש. אף אחד לא דרש אישור. אפילו לא שאלו.

באחת הכתבות בטלוויזיה שאל המראיין תושב של אחד הכפרים מדוע הם לא מיידעים את המשטרה על אזרחים שמחזיקים נשק לא חוקי. " ככה זה אצלינו" ענה התושב. "אנחנו לא מדברים."

אז קצת נמאס לנו מה"ככה זה אצלינו". מתוך 42 ישובים אדומים 38 הם יישובים ערביים

אתם רוצים למות מהמחלה- זה עניינכם. אבל אתם עובדים אצלינו ובינינו וטוב שכך.

אתם רוצים לההרג מהיריות שמשתוללות כל ערב מאנשכם. זה עניינכם. אבל היריות האלו פוגעות בילדים שלכם וגם בשלנו.

אז אולי תשנו את התקליט? הפעם האשמה היא לא בכיבוש ולא במשטרהן לא באפלייה.

פשוט זה לא תופס יותר ה"ככה זה אצלינו" הזה. תשנו את התקליט!!!!!

כל הראיונות האחרונים התמקדו בנושא הלהט"ב.

אז ליברמן אמר איזה אימרה נגד הלהט"בים. זה לא אומר כלום. ומה אתם מתנפלים על חכ"ים דתיים. בסך הכל הם מאפשרים ללהט"בים לנהל את חייהם.

הנה עכשיו אילנה דיין ראיינה את בן גביר ושוב בנושא הלהטב"ים. כן, וגם את הערבים שואלים בנושא. ולא קל להם לענות. אבל המראיינים ממש נהנים ללחוץ עליהם כאילו זו הבעייה היחידה הקיימת בין יהודים לערבים בארץ הזאת.

לפני יומיים צפינו בטלוויזיה במחזות קשים של קשישים בודדים שחיים בדירות עלובות שאינן ראויות למגורי אדם בעידן המודרני. עוזרים להם עמותות ולא המדינה.

בימים האחרונים- ימי הבחירות של מרץ 21 צפיתי בעשרות ראיונות עם פוליטיקאים. כולם נשאלו על עמדתם כלפי הלהט"בים,אף אחד לא נשאל על הקשיש שגר בתנאים בלתי אנושיים.

אז כל הכבוד לכם הלהט"בים. הפכתם להיות האישו המרכזי במדינת ישראל…ולמה נדמה לי בכל זאת שיש דברים חשובים יותר?

• 

• 

• 

דיסוננס קוגניטיבי הוא אי-התאמה בין עמדות, בין דעות, בין אמונות או בין תפיסות של הפרט. הכוונה היא שיש לפרט שתי עמדות, אך הן אינן מתיישבות זו עם זו (וכך גם שתי דעות, שתי אמונות או שתי תפיסות).

אז זה מה שהיה לי השבוע. הרבה מאד דיזוננס קוגניטיבי.

זה התחיל כשפורסמו ההאשמות לכאורה נגד דוד ביטן. האמת- אינני מצביעת ימין אבל חיבבתי את האיש שמדלג בין כלי תקשורת אחד לשני ומפיץ את דברי הליכוד. אז איכשהוא ההאשמות הכבדות כלפיו לא הסתדרו לי.

אחר כך פורסמו כתבות על הזמר מייקל ג'קסון. מי לא אהב את מייקל ג'קסון? גאון פופ שהפך להיות חלק מחיינו? כן, וגם אני האמנתי שהוא מאד ילד נצחי שלא בגר. אולי לא רצה להתבגר בשל מה שחווה בילדות. אבל הסרט שפורסם מדבר אחרת. ולא רק מייקל ג'קסון עומד כאן למשפט הציבור אלא גם הורי הילדים שאיפשרו , תמורת כסף, את כל הזוועה הזאת.

השבוע גם צפיתי בסרט "כוכב נולד" – עוד דוגמא לדיזוננס בין כותבי ביקורות הקולנוע ובין הדעה שלי .הסרט מספר על זמרת שמצליחה להעפיל לפסגת ההצלחה בעוד בעלה הזמר הולך ומדרדר. סיפור באנאלי. זכור לנו עוד מהסרט ההוא עם ברברה סטריסנד. נכון- שירים יפים. אבל בסך הכל סרט בינוני. וזה הזכיר לי שיש כאלו שמעיזים לא לאהוב כל כך את "רומא" ואומרים שזהו סרט ארוך עם קטעים די משעממים…. כלומר- אלו שמעיזים לדבר אחרי כל השבחים שהוענקו לסרט הזה.

ועוד דיזוננס. הלכתי להרצאה של אותו פרופסור ידוע בעל תוכנית רדיו ידועה. הפרופסור הידוע כנראה החליט שהקהל לא חכם במיוחד ולכן לא הקדיש דקה להתכונן לאותה הרצאה. הוא דיבר בערך 20 דקות על הנושא שלו ואחר כך לא ידע מה להגיד. שוב ושוב הסתכל על הדף הבודד שהחזיק בידו ולאחר שלא מצא שם דברים חדשים. אז הוא התחיל לברבר. ברבר ברבר ועדיין נשאר לו זמן של חצי שעה. אז הקהל נרתם לעזרה והתחיל לשאול שאלות אבל הוא לא ידע בדיוק מה לענות. אז זהו. מדובר על סידרה יוקרתית שעולה כסף ולא מעט כסף. אבל הפרופסור המכובד כנראה חושב שהקהל שבוי. אז לא. לפחות אני לא.

אז איפה הדיזוננס שלי במקרה הזה? כאשר אני מאמינה בכישוריו של אדם ובפועל הוא מאכזב.זה דיזוננס.

ויכול גם להיות שמכוונים אותנו להרגיש את אותו דיזוננס. אותה כתבה בערוץ 13 שהתייחסה שוב לפרשת הרפז. ומה בעצם נאמר שם?? אתם אוהבים את גבי אשכנזי? רוצים אותו בפוליטיקה? אז אל תשכחו שיש מאחוריו פרשה לא גמורה.כן,דיזוננס הוא דרך לשינוי עמדות.