"מספר ילדי החינוך המיוחד הוכפל בעשור האחרון" האם אנחנו מתגרים בטבע?

שתי תופעות של החודש האחרון: נסיון להביא ליתר מודעות את הנושא של התחממות כדור הארץ והודעות על הירידה בשעור הילודה באירופה ויפן.

מן העתונות:(גה מרקר , ניו יורק טיימס)

כן באירופה ויפן מנסים להעלות את שיעור הילודה בעוד שאצלינו הוא בהחלט סביר.(מקור : אלון מYNET)

אבל הנה נתון שלא מדברים עליו: מספר הילדים בעלי צרכים מיוחדים הולך ועולה. האם זה מפני שהם מאובחנים יותר? ייתכן.

אבל האם באמת הנושא נבדק עד הסוף? גיל הילודה הולך ועולה, נשים לוקחות אמצעי מניעה מגיל 16 לערך ועד 35…מעולם לא היה שימוש כה נרחב באמצעי מניעה כימיים לפני הלידה הראשונה. טכניקות ההפרייה השונות הביאו לאלפי הורים מאושרים אבל האם התוצאות של טכניקות אלו נבדקו עד הסוף?

בעתונות הישראלית מתואר גידול מפחיד של תופעת האוטיזם. תופעה שלא מצליחים לגלות לפני הלידה.

"אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור"(מקור: אפרתי בהארץ)

ולאן בסוף זה מגיע? לויכוח פוליטי-כלכלי. אין מספיק כיתות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ואין מספיק סייעות. כולם מדברים על התקציב. אף אחד לא מעיז להתמודד עם הבעייה האחרת.

אז אולי הגזמנו? כאילו- פעם נשים היו יולדות לידה ראשונה בין גיל 20-24, היום גיל 37 זה כבר לגמרי תקין. יש טכניקות , יש IVF הקפאת ביציות, יש פונדקאיות, אפשר ללדת עובר בין 4 חודשים והוא יחיה.

האם התוצאות של כל הטכנולוגיות הללו נבדקו?

האם אנחנו לא משלמים את המחיר?

אז נכון שהראש מעייננו התחממות כדור הארץ אבל האם אין עוד נושאים בהם אנחנו מתגרים עם הטבע?

"חברה מסמיכה" וה"עצמי הכוזב" שלי

מה פתאום הגעתי למושגים האלו ששיכים לעבר הרחוק של לימודי באוניברסיטה?

מה הטריד את מנוחתי?

ופתאום נזכרתי!!! אתמול בחדשות הראו צעיר שלא כל כך למד בגיל התיכון ועכשיו הפך לשחקן מצליח.

ומה כל זה נוגע לי? הרי אני למדתי ואפילו עשיתי תואר ראשון ושני….

נכון, למדתי תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בחינוך. במסגרת לימודי למדתי המון פסיכולוגיה.  את התואר השני עשיתי אפילו בייעוץ חינוכי.

אבל- במסגרת לימודי למדתי את הקורס "בחירת מקצוע" וגם מספר קורסים ב"מבחנים בפסיכולוגיה". ומאד מאד רציתי להיות פסיכולוגית תעסוקתית. לא,  לא קלינית – תעסוקתית- אלו שעוסקים בעזרה בבחירת מקצוע ובמיון עובדים.

אבל מה? מולי עמדה המחלקה לפסיכולוגיה!! יהירה, גאוותנית, אליטיסטית!!! רוצה ללמוד אצלינו?? בבקשה. תשלימי תואר ראשון, תשלימי תואר שני ותעברי מבחן מתא"ם.  עד אז אין על מה לדבר. ולא משנה שכבר היו לי המון קורסים בפסיכולוגיה ולא עזר שעבודת התזה שלי שהתפרסמה גם בארץ וגם בחו"ל עסקה במיון תעסוקתי.

"אצלינו לומדים רק יחידי סגולה" כך נאמר לנו- אלו שניסו להתקבל דווקא לא למגמה יוקרתית במיוחד …אז ויתרתי… וחבל… כי כל חיי התעסוקתיים לא הייתי במקום שבו הייתי צריכה להיות…ועד היום אני מרגישה איזה שהוא אובדן… אותה הרגשה שמופיעה כאשר החלק התעסוקתי שלי כבר הסתיים ואני כאילו לא הייתי שם. שם במקום בו אולי הייתי מוצאת את האני האמיתי שלי – לא את האני הכוזב.

רנדל קולינס כותב על "החברה המסמיכה". אותה חברה שבה חשובה התעודה הפורמאלית יותר מאשר הידע. וויניקוט וכמעט כל הפסיכולוגים מדבר על אותו "אני כוזב" אותו "אני" שקיים לאורך שנים  ושגורם לאדם לא להיות שלם עם חייו.

אומרים שבגיל השלישי האדם יכול להיות אוטנטי  יותר כי כבר לא איכפת לא מתגובת החברה. האמנם?persona

 

 

 

חי-חי- חינוך: גסיסתם של מדעי החברה והרוח

פוסט זה פורסם לראשונה בנובמבר 2014

בעיתון "ידיעות אחרונות" של אתמול- יום ראשון 9/11/14  הופיעו שתי ידיעות: האחת מספרת על החלטת משרד החינוך לבטל את  הבונוסים לכל המקצועות הנלמדים ברמה של 5 יחידות והשארתם רק ל-5 יחידות מתימטיקה.

השנייה- מראה  תמונה של סטודנטית היושבת לבד בכתה. זאת הסטודנטית היחידה בקורס לתלמוד באוניברסיטה העברית.

 

המהפכה ה"מדעית" במשרד החינוך לא התחילה היום.תרם לה הרבה מאד פרופ' דן שכטמן – חתן פרס נובל. ללא ספק אדם מכובד שרוצה לקדם את החינוך המדעי בארץ.

 

מאז שמשרד החינוך קיבל את דרכו של פרופ' שכטמן ואחרים ניכרת מגמה ברורה במשרד החינוך: מדעי הרוח והחברה-OUT  מדעים מדוייקים- IN.

בבתי הספר נפתחות כיתות מדעיות שמקבלות עשרות שעות הוראה. מורים מקבלים שעות פרטניות על מנת לקדם תלמידים ל"אולימפיאדות" למיניהן ( על תלמידים אלו ללמוד חומר לימודי הנלמד באוניברסיטה ולא בתיכון.)

 

משרד הבטחון פתח בבתי הספר כיתות "נחשון" שמטרתן לקבל תלמידים שטובים במדעים וגם בעלי כושר מנהיגות. העלות של כיתות אלו לא מתפרסמת אבל כדאי לדעת שלכל כתה הזאת יש יום העשרה בשבוע שעולה הרבה כסף ומחנכת של כתה כזו מקבלת 14 שעות חינוך לעומת 4 שעות שמקבלת מחנכת בכתה רגילה.

 

ואתמול – ההנחתה החדשה- תלמידים טובים בכל מקצועות מדעי החברה והרוח לא יקבלו בונוס על הצטיינות בתחומים אלו. ייחשבו אך ורק לימודי מתימטיקה ברמה של 5 ייחידות שמשרד החינוך מודאג מירידת מספר התלמידים במגמות אלו.

 

וכאן אני נאלצת להשתמש בעקומה בנתונים מדעיים שהתשמשתי בהם כבר קודם לכן

 

קודם כל ההבדל בין 3,4 ו-5 יחידות איננו לינארי. תלמידים של 3 יחידות הם תלמידים  רגילים שתרגול יספיק להם על מנת לעבור את הבחינה- מביניהם יש כאלו שמתקשים ומדברים על כך שאולי כדאי ליצור בחינה יישומית יותר לחיים של 2 יחידות.

המעבר בין 3 ל-4 יחידות הוא בעיקר מעבר של שקידה. כלומר-תלמיד בינוני וטוב ב-3 יחידות יוכל לעבור את הבחינה של 4 יחידות עם יתרגל הרבה גם אם הוא לא מבין גדול ברזי  המתימטיקה.

המעבר ל-5 יחידות איננו כזה. המעבר ל-5 יחידות דורש יכולת מתימטית של חשיבה גבוהה שלא כל בני האדם ניחונו בה. יכול להיות שיש קבוצה קטנה של תלמידים שתוכל לעבור את חמשת היחידות על ידי שקידה ומורים פרטיים אבל הרי לא את אלו מחפש משרד החינוך.

ובכן להלן התפלגות נורמלית של אינטלגנציה באוכלוסייה- הציון הממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא 15

התפלגות

מקובל לחשוב בעולם כולו שעל מנת לעמוד בבחיות במתימטיקה ברמה מוגברת יש צורך ב130IQ – שזו מנת משכל שיש לכ-3 אחוז מהאוכלוסיה הכללית. אפילו אם נקל ונוסיף 10 אחוז למספר זה ונתייחס רק לתלמידים שעומדים בדרישות מבחני הבגרות לא נעבור את 15 אחוזים. מה זה אומר? שאת משרד החינוך לא מעניינת התפלגות  היכולת באוכלוסייה. משרד החינוך רוצה 100 אחוז תלמידים שיהיה להם בגרות ו100 אחוז תלמידים שיעשו 5 יחידות מתימטיקה ויקבלו את פרס נובל.

 

עלי לציין שלי אישית אין התנגדות שמשרד החינוך ישקיע משאבים במספר קטן של תלמידים מוכשרים מאד ויקדם אותם לרמה של תואר ראשון- אבל קידום המדעים הפך לאובססיה. ועל חשבון מי? על חשבון מדעי החברה והרוח.

 

מדינת ישראל כבר לא צריכה אנשים של מילים- לא סופרים, לא עתונאים, לא אנשי הגות, לא היסטוריונים.

סגירת החוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל-אביב והתמונה של סטודנטית לתלמוד שיושבת לבדה בכתה הן רק הסנוניות הראשונות. וחבל שאנשי החינוך , האקדמיה והתקשורת משלימים ו-שותקים.

בעשרות בתי ספר פתחו כיתות "מדעיות" שמרוקנות את הכיתות האחרות מתלמידים טובים שימשכו את האחרים קדימה.

ועדיין אני מחכה לרשות האמיצה שתפתח בית ספר שישא על דגלו מצויינות במדעי החברה והרוח. בינתיים אין כאלו. וחבל.

 

חי-חי חינוך: – המירוץ בנושא החינוך לערכים

צמפיוןפורסם לראשונה בנובמבר 2014

השבוע התפרסמו בעתנונות 200 בתי הספר ה"ערכיים" בישראל- לא רק זאת- לבתי הספר ה"ערכיים" הוחלט להעניק פרס כספי דיפרנציאלי…..

איזה מין נסיון כזה לקחת את כל בתי הספר שהם די דומים האחד לשני ולהחיל עליהם תאוריה כלכלית אמריקאית מודרנית….

אז רבותי המנהלים- הכונו למירוץ!!!! אם לא הספיקה לכם האולימפיאדה בכימיה , האולימפיאדה  במתימטיקה האולימפיאדה ברובוטיקה (מדעי הרוח לא נחשבים היום) אחוזי הזכאות לבגרות וממוצע הבגרות אז הנה לכם מירוץ חדש  – בית הספר הערכי.!!!!!!

אלא מה? עורכי העתונים שמיהרו לפוצץ את עמודי העיתון עם הרשימה המפוארת בסגנון "100 האנשים העירים בעולם" או 100 היפים בעולם" התקשו  להסביר את הנוסחא הסודית של בית הספר הערכי.

כל זה בכלל לא משנה- אם עד עכשיו הבאתם לבית הספר 20 סדנאות "ערכיות" על צבא, סמים ואלכוהול, נהיגה זהירה, אינטרנט זהיר , יחסי מין בסכנה ומה  לא? אז תגדילו את הרשימה פי שניים- כי כן! זה נחשב בנוסחא הסודית של "בית הספר הערכי".. ואם עד עכשיו זייפתם את הנוכחות של תלמידים שכלל לא הגיעו לבית הספר – אין בעייה. הנוסחא עובדת- כמעט 0 נשירה הולך ביחד עם מקום 43 בהישגי  בתי הספר "המערביים" .הOCD הקדוש.

תסתכלו על ציוני התלמידים שלכם ותבקשו את המורים שהשנה יהיו להם 4 נק יותר- לא משנה מה הם עשו – את 4 הנקודות הם יקבלו. כי העירייה לוחצת – וחייבים לשפר את המיקום ברשימת בתי הספר ה"ערכיים"……

אז שנה טובה- ובהצלחה.

 

הפער בין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח- פוסט לא פופולארי

פורסם לראשונה באפריל 2013

טוב, קודם כל גילוי נאות – אני אשכנזיה, גרה בשכונה של מזרחיים, הולכת לעיתים לבית כנסת ספרדי, ומימי לא הבעתי דעה נגד עדה מסויימת.

אני יודעת היטב את כל הסיפור של עליית עולי המזרח ואת האפליה ממנה סבלו. – הייתי במרוקו – ונפעמתי לראות ולהבין את התרבות שהיתה שם. אם היה אפשר מבחינה בטחונית, הייתי ממליצה להביא בני נוער למרוקו כפי ששולחים בני נוער למסע לפולין (ואני לא משווה מבחינת התוכן). הייתי משלבת בתוכנית הלימודים את ההיסטוריה של יוצאי ארצות המזרח.

אבל- אני מרגישה שיותר ויותר אלו שתי תרבויות שלא מתחברות

. בילוי הפנאי של שתי התרבויות האלו הולך ומתרחק – נכון, יש סדר פסח, יש יום העצמאות, יש מנגלים שמשותפים לכולם. אבל אם תחשבו על פעילויות פנאי שמשלמים עבורן הרי כאן קיים הפיצול. מעט מזרחיים ישלמו על הרצאות של ידע כללי (הייתי היום בהרצאה כזו- על 100 אשכנזים היו 3 מזרחיים.) יותר מזרחיים יפליגו על אניות פאר עם בילוי של זמרים מזרחיים.

אנשי שתי תרבויות משנה אלו אוהבים לטייל בארץ אבל יותר אשכנזים יערכו טיול מודרך עם הסבר לילדים.

למוזיאונים הגדולים כמעט לא יגיעו יוצאי עדות המזרח. הם יגיעו אם זה טיול מאורגן מטעם מקום העבודה או הרשות.

אילת וטורקיה יהוו בילוי קודם יותר למזרחיים- בירות אירופה- לאשכנזים. (כמובן שמדובר על מגמה כללית ולא על יחידים)

ולמה זה חשוב? הטענה שלי היא שיוצאי עדות המזרח ( ושוב- אני לא מכלילה- לא כולם) מאד מעונינים שילדיהם ילמדו ויגיעו למקצוע הדורש רמה גבוהה של השכלה- אבל מה? הם לא משמשים כמודל!!! הילדים לא רואים את הוריהם לומדים!! וכשאני אומרת לומדים אני מתכוונת לכל דבר. הייתי רוצה לראות יותר מבני עדות המזרח הבוגרים לומדים אנגלית בקורסים שונים או יישומי מחשב שאי אפשר היום בלעדיהם, גם קורסים מקצועיים הם לימוד. כן- גם לימוד תורה הוא בהחלט דוגמא אך לצערי אותם יוצאי עדות המזרח המסורתיים כבר לא לומדים כל יום דף גמרא כפי שעשו אבותיהם.

חשבתי על כך כשצפיתי בתוכנית של אייל גולן- בחרתי בך- אהבתי את התוכנית בה הוא בוחר את הזמרים העתידיים של הזמר המזרחי.אבל המועמדים – כמעט שלא היה בהם בוגר תיכון אחד. כן כולם אוהבים מוזיקה- אבל מה הם עשו בשביל להתקדם בתחום? האם הם יודעים לנגן על כלי?האם לקחו כמה שעורים של פיתוח קול? האם יוכלו לשיר בסולם אחר אם יבקשו אותם?

כן, אני יודעת מה תהיה התגובה- "כולם הגיעו ממשפחות מסכנות" האמנם? אתמול צפיתי בטלוויזיה בתוכנית של הסופר בניה סרי שסיפר על משפחתו. .ילד שאביו נרצח בעודו ילד, קושי כלכלי ויחד עם זאת יכולת תאור שפתית לא רגילה שהתפתחה בבית ובשכונה שפיתחו יכולת זו.

וכן- אני מתנגדת לכל אותם גורמים כמו "הקשת המזרחית" או פרופ` יהודה שנהב או אחרים שעדיין מדברים על אשמת המדינה בפער שנוצר בתחום ההשכלה. נכון, יש מקומות בפריפריה שהפער הוא תוצאה של שגיאות שנעשו. נכון, עדיין יש בארץ דגש יותר נרחב על התרבות המערבית מאשר על התרבות המזרחית.

אבל לדעתי, יותר מדי מבני עדות המזרח מאשימים את הממשלה או את החברה בהזנחה בעוד שעליהם להסתכל פנימה- לחשוב מה עליהם לעשות על מנת לסגור את פער ההשכלה.

ילדים לומדים על ידי תהליכים של חיקוי והזדהות. אם לא יהיה את מה לחקות אם לא יהיה עם מה להזדהות- לא יהיה שינוי.

באחד מהימים הייתי ביום עיון אקדמי על יהודי תימן. היו יוצאי תימן שדיברו על המסורת, על השינויים בתרבות, כל תרבות חומרית. אבל מתוך הקהל שהיה באולם היה רק תימני אחד. ואני שניסיתי להביא כמה משכני התימנים לאותו אולם- נכשלתי. אוניברסיטה- הם אמרו. זה לא בשבילנו.

וכאן אולי הכשלון של הגורמים המוסדיים- אני מתגוררת לא רחוק מהאוניברסיטה הפתוחה. מתקיימים בה ימי עיון ללא תשלום- גם ברב המכללות זה קיים – אבל לא מצאתי גורמים מוסדיים שיגידו לאנשים: בואו, אל תפחדו מההילה של מכללה או אוניברסיטה, גם אתם יכולים להעשיר את עצמכם , גם אתם יכולים ללמוד. ואני יודעת שיש ילדים מבני עדות המזרח שהם מוכשרים וטובים והם יגיעו להיות בכירים במחקר או בתעשייה . אבל מהמסות