אתמול נערכה  בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

לא מזמן נערך דיון בבית הדין העליון בעקבות עתירה שהוגשה בנושא הבחינה של 2017 בה נכשלו 66% מהנגשים.

בית הדין פסל שתי שאלות מהבחינה והביע מורת רוח מהבחינה עצמה שדרשה לימוד בעל פה של 12 חוברות משעממות של תקנות  וחוקים  שהיה על הנבדקים ללמוד בעל פה.

מסקנת בית הדין היתה- אין קשר בין הכישורים הנדרשים לעורך דין ובין הבחינה שבודקת בעיקר זכרון פנומנלי.

כל מי שלמד מעט על תורת המבחנים יודע שעל כל מבחן לענות על שני קריטריונים: מהיימנות ותוקף.

המהיימנות  אמורה לענות על הטענה: האם המבחן באמת  בודק את מה שהוא אמור לבדוק. התוקף בודק את יכולת הניבוי: האם הבחינה באמת מבחינה בין מי שמסוגל להיות  עורך דין ומי שלא.

האמירה של בית הדין הגבוה בנושא של תוקף בחינות הלישכה לא מנעה מהרשויות להמשיך ולבצע את אותה בחינה בדיוק אתמול.

וזאת לא הבחינה היחידה  עם בעיית תוקף ומהיימנות !

ללימודי פסיכולוגיה נרשמים  מועמדים רבים.  אחרי לימודי התואר הראשון רבים מעונינים להמשיך לתואר השני במיוחד למגמה הקלינית. מכיוון שהאוניברסיטאות לא יודעות כיצד לערוך את המיון למועמדים. הן בנו מבחן שנקרא מיתא"ם.

במקור המבחן היה אמור לכלול את מה שנלמד בפסיכולוגיה. אבל אחרי שהתברר שאוניברסיטאות שונות מלמדות קורסים שונים בזמנים שונים הפך המבחן למבחן בשיטות מחקר וסטטיסטיקה.- תחום ש 90 % מהסטודנטים לא יעסקו בו בעתיד.

פרופסורית נכבדה מהמחלקה בפסיכולוגיה הודתה בפני: אין קשר בין המבחן ובין התוצאה הסופית של "פסיכולוג טוב או פחות טוב." להפך מזה,היא אמרה: " אנחנו מקבלים אנשים עם אינטלגנציה מאד גבוהה וכשרים לימודיים מצויינים שאולי חסרה להם  האמפטיה והאנושיות הנדרשים לפסיכולוג טוב."

וכן, גם הפסיכומטרי לא מודד הרבה. עוד לא הוכח שמועמדים  שקיבלו ציון נמוך בפסיכומטרי לא יכולים ללמוד באוניברסיטה לפחות לימודי תואר ראשון. זהו מבחן שמפלה בין מרכז ופריפריה בין אלו שיכולים לממן קורסי הכנה יקרים ובין אלו שלא.

ואולי יקום מישהו מבין אלו שעברו את המבחן של לשכת עורכי הדין ויגיש עתירה לבג"ץ על  חוסר התוקף של מבחנים שדורשים זמן וכסף מאלו שעומדים בהם.

כתבה זו בוואלה פורסמה אחרי כתיבת הבלוג.

https://news.walla.co.il/item/3169211?utm_source=whatsup&utm_medium=sharebuttonapp&utm_term=social&utm_content=whatsup&utm_campaign=socialbutton